שאלות נפוצות בנושא שיקום רצפת האגן
רצפת אגן נשים
שאלות נפוצות
הטיפול מתבצע בגישה סבלנית ומכבדת, תוך מתן הסבר ושיתוף מלא של המטופלת לגבי כל שלב.
הטיפול במצבי כאבים ביחסי מין מתמקד במספר מטרות ובינהן – הפחתת כאבים, הורדת רגישות באזור והחזרת השליטה המוטורית על שרירי רצפת האגן, זאת על ידי שימוש בטכניקות מגוונות שיתרמו להרפיה ולגיוס שרירי מבוקר ומודע – שיאפשר תפקוד מיטבי.
לעיתים אני נעזרת בציוד כמו מאמני נרתיק, מכשיר ביופידבק ועוד.
טיפול פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן נעשה בעדינות וברגישות תוך השתדלות גדולה להימנע מעבודה בתוך הכאב – אלא לצידו, במטרה להחזיר למטופלות שלי את השליטה והאמון בגוף שלהן ובשיתוף פעולה ומעורבות מלאה שלהן.
אני מקפידה להיות בקשר עם רופא/ת הנשים המטפל/ת לצורך שמירה על רצף טיפולי מיטבי ועדכון בהתאם לרצון המטופלת ומציעה לנשים לא להתפשר על תפקוד מיני שהוא תפקוד חשוב וחיוני ומשפיע רבות על הבטחון העצמי, דימוי הגוף, והאספקטים הזוגיים והמשפחתיים בהמשך. כי זה אפשרי לחיות ללא כאב ובהנאה.
תדירות המפגשים משתנה מאד מאחת לשנייה ותלויה מאד בממצאי הבדיקה. ישנן נשים שהמפגש הראשוני של הערכה וטיפול יהיה מספיק עבורן ואחרות שיזדקקו למספר מפגשים בתדירות של פעם בשבוע / שבועיים / שלושה שבועות. אני מקפידה לבצע הערכה מחודשת ו"מחשבת מסלול מחדש" אודות הגעה לסיום הטיפול כשמה שעומד לנגד עיני הוא העצמאות והבטחון של המטופלות שלי.
כן, האבחנות מעלה מתארות קושי וכאבים בעת ניסיון לקיים יחסי מין על רקע גורמים שונים, אם אחד הגורמים לכאבים שלך הוא כיווץ יתר ראשוני (הכיווץ הוא שגורם לכאב) או שניוני (ליקוי אחר גרם לכיווץ), פיזיותרפיה לרצפת האגן היא בדיוק הדבר המתאים עבורך.
תהליך השליטה על השתן הוא תהליך מורכב ומערב איברים ומערכות שונות: מערכת השתן, מערכת העיכול, מערבת העצבים ועוד).
אנסה לפשט את התהליך בכך שאספר על שלפוחית השתן, שמורכבת משריר חלק (עליה אין לנו שליטה רצונית ) ותפקידה לאגור שתן ולהיות רפויה כל זמן שאנחנו לא בהשתנה עצמה.
משלפוחית השתן יוצא צינור השתן, גם הוא מוקף שרירים חלקים ברובו ומסתיים בפתח השתן שעובר דרך שרירי רצפת האגן.
בין יתר התפקידים החשובים של שרירי רצפת האגן, עליהם לפקח על כך שבזמן "אגירת השתן" יהיה בהם מתח תמידי מסוים והסוגר עצמו יהיה סגור = השליטה על השתן תשמר ולא נחווה דליפות.
לעומת זאת בזמן ההשתנה – שלפוחית השתן שהייתה רפויה בזמן אגירת השתן מתכווצת ועל שרירי רצפת האגן ששמרו על מתח ולחץ סגירה, להיות רפויים במידה המקסימלית, על מנת לאפשר השתנה איכותית וניחוחה.
כשמשהו במעגל הזה לא עובד כמו שצריך, אנחנו עלולות לסבול מליקויים בשליטה על השתן או לחילופין מקושי בהתרוקנות טובה ומלאה.
בכל מצב שבו מתחילה תופעה חדשה של חוסר שליטה על סוגרים / תכיפות / דחיפות במתן שתן / קושי בהתרוקנות לשתן, אני ממליצה להתייעץ עם רופא/ה מומחית מתחום האורוגניקולוגיה להערכה ולאבחון מקיף.
במידה והמקור לבעיה יהיה בשרירי רצפת האגן – תקבלי הפנייה לפיזיותרפיה של רצפת האגן ואשמח לעזור לך.
במחקרים שבדקו שיפור בדליפות לאחר פיזיותרפיה של רצפת האגן, הסטטיסטיקה עומדת על שיפור של 98% בדליפות שתן בשיעול בינוני ועל כ- 70% שיפור בדליפות שתן בשיעול חזק ביותר. אני חושבת שמספרים כאלו מצדיקים ניסיון שיקומי אמיתי.
לפני הכל, חשוב לי להכיר אותך, את מי שמגיעה "עם הבעיה" את ההרגלים שלך, את הרקע ממנו את מגיעה ואת הסיבה המרכזית שבגללה הגעת. לכן, אני מבצעת תשאול מקיף.
בתום התשאול מתבצעת בדיקה גופנית כללית ובדיקה ספציפית ועדינה של רצפת האגן לצורך הערכה של כוח השרירים, הטונוס (מתח השריר במנוחה ), הסיבולת השרירית, הקואורדינציה והאופן שבו את מפעילה (או שלא) את השרירים בזמן פעולות שונות.
בהתאם לממצאי הבדיקה אני בונה תוכנית טיפול ואנחנו מתחילות לעבוד.
חשוב להדגיש שמה שקורה בין הטיפולים עצמם חשוב כמו הטיפולים עצמם. הכוונה היא שכשאנחנו עובדים עם שרירים נדרשת התמדה ושיתוף פעולה, ולכן אני משתדלת מעבר לטיפול עצמו להתאים לנשים תרגילים שישולבו בחיים ושיוכלו לעמוד בהם.
מניסיוני אני רואה שלפעמים עדיף "תרגול קצראיכותי" מאשר "הרבה תרגילים שלא תעשי", לכן נדרשת הערכה והתאמת תוכנית טיפולמדויקת
וריאלית עבורך.
אני משתמשת בטכניקות טיפול שונות ולעיתים במידת הצורך משלבת בטיפול שימוש בגירוי חשמלי לחיזוק שרירים או במכשיר ביופידבק שעוזר למטופלות שלי להבין איך להשתמש בשרירי רצפת האגן בצורה הנכונה והיעילה ביותר וממחיש להן במסך בדיוק – מתי הן עובדות כמו שצריך ומתי לא, וכך מתבצע תהליך של משוב חוזר ולמידה.
תדירות הטיפולים משתנה מאשה לאשה ומתחשבת באורך החיים שלה, בממצאי הבדיקה ובמטרות שהצבנו יחד.
לרוב הערכה הראשונית תעשה כ- 6-8 שבועות לאחר הלידה (בתום תקופת משכב הלידה) ולאחר בדיקה גניקולוגית ראשונה.
מטופלות שמגיעות להערכה ולשיקום לאחר לידה עוברות הערכה מקיפה בתשאול אודות הרקע, סיפור הלידה, תשאול אודות המערכות השונות הנמצאות באגן ותפקודן.
לאחר מכן בדיקה גופנית כללית ובדיקה ספציפית של רצפת האגן שנעשית בבדיקה נרתיקית עדינה ורגישה ומטרתה להעריך את תפקוד השרירים העמוקים והשטחיים באזור רצפת האגן.
בין היתר בגישתי, אני רואה מטרה נוספת בבדיקה לאחר לידה – עם הנסיון ראיתי שבבדיקה רגישה ומותאמת ניתן להעניק למטופלות בטחון בגוף שלהן, להפחית פחד ממגע באיזור ולאפשר להן להתחבר מחדש לאיזור שעבר הרבה בהריון ובלידה. (לעיתים רבות בהתאם לרצון המטופלת אני נעזרת במראה תוך כדי הבדיקה למתן תחושת שליטה והבנה של מה שנעשה בבדיקה).
בהתאם למה שעולה בבדיקה אני בונה תוכנית התערבות מתאימה.
כל כמה זמן אצטרך להגיע לטיפול לשיקום לאחר לידה ?
תדירות המפגשים משתנה מאד מאחת לשנייה ותלויה מאד בממצאי הבדיקה. ישנן נשים שהמפגש הראשוני של הערכה וטיפול יהיה מספיק עבורן ואחרות שיזדקקו למספר מפגשים בתדירות של פעם בשבוע / שבועיים / שלושה שבועות. אני מקפידה לבצע הערכה מחודשת ו"מחשבת מסלול מחדש" אודות הגעה לסיום הטיפול כשמה שעומד לנגד עיני הוא העצמאות והבטחון של המטופלות שלי.
תדירות המפגשים משתנה מאד מאחת לשנייה ותלויה מאד בממצאי הבדיקה. ישנן נשים שהמפגש הראשוני של הערכה וטיפול יהיה מספיק עבורן ואחרות שיזדקקו למספר מפגשים בתדירות של פעם בשבוע / שבועיים / שלושה שבועות. אני מקפידה לבצע הערכה מחודשת ו"מחשבת מסלול מחדש" אודות הגעה לסיום הטיפול כשמה שעומד לנגד עיני הוא העצמאות והבטחון של המטופלות שלי.
הסחוס שמחבר את עצמות האגן הקדמיות נקרא סימפיזיס פיוביס. הוא אחד הגורמים שנותנים לאגן את היציבות שלו בזמן תנועה. ההורמונים שמופרשים בהריון מביאים לגמישות מסויימת באיזור שאמור לספק לנו יציבות רוב הזמן, וכשיש תנועה מוגברת בקדמת האגן נשים עלולות לסבול מכאבים ומקושי תפקודי חדש.
פיוביס סימפיזיוליסיס – הוא מונח שמתאר פריקה מלאה או שינוי משמעותי במנח עצמות האגן הקדמיות, האחת ביחס לשנייה ועלול להביא לכאבים עזים בשינויי תנוחה, ובניידות.
מצב נוסף שחשוב להכיר נקרא SDP – symphysis pubis dysfunction שנפוץ בהריון ומתאר מצב של חוסר בתפקוד תקין של מפרק האגן הקדמי וכאבים משמעותיים לרוב כתוצאה משינוי ביציבות המפרק הקדמי כפועל נלווה של השינויים בהריון ללא פריקה.
כך או אחרת, לנשים שסובלות ממצבים אלו יש פגיעה משמעותית באיכות החיים והרבה פעמים הן מתארות תחושה מדומה ש"התפרק להן האגן". בשטח יש צורך בהערכה מעמיקה על מנת לזהות את המרכיב המרכזי לכאבי האגן בהריון ויש לנו יכולות להקל ולשפר תפקוד.
חשוב לדעת שהמפרק הקדמי של האגן אינו המקור היחידי לכאבי האגן בהריון ולעיתים כאבים מופיעים בחלק האחורי של האגן, מקרינים מטה לכיוון הישבן והירך האחורית ומקורם במפרק הסאקרואיליאקי (Sacro iliac joint), בגב התחתון או בירך.
לצורך כך נדרשות הערכה מקיפה של פיזיותרפיסטית ולאחר הבנת הגורמים התורמים ומקור הכאבים, מתן מענה בטיפול איכותי שעשוי לשפר את התפקוד שלך בהריון ולאפשר לך לתפקד בצורה אופטימלית תוך הפחתת כאבים בשינויי תנוחה, שיפור כאבים בהליכה, ומתן תחושת יציבות שתורמת לביטחון העצמי, לתפקוד הכללי ולשיווי המשקל שלך בהריון.
עצם הזנב עטופה ומוקפת בשרירי רצפת האגן. תפקודה מושפע ומשפיע על השרירים המקיפים אותה ומכאן הצורך בהערכה מקיפה ומלאה של שרירי רצפת האגן והשרירים הנוספים המשפיעים על עצם הזנב (השרירים סביב איזור הגב התחתון, הטורקס, שרירי הירך ועוד). בטיפול אני נעזרת בטכניקות שונות חלקם מעולם הטיפול בכאבים על רקע מוסקולוסקלטי (שריר – עצם) וחלקו מבוסס על כלים שרכשתי לאורך השנים בהכשרות ייעודיות .
בפיזיותרפיה המותאמת לשיקום רצפת האגן אנחנו עוברות על ההיסטוריה שלך ולאחר מכן אני מבצעת הערכה מקיפה שכוללת בדיקה גופנית בהסתכלות אורטופדית ובדיקה ספציפית של האגן. כחלק מהבדיקה אני בודקת של שרירי רצפת האגן, בבדיקה נרתיקית עדינה על מנת להעריך האם השרירים הם המקור המרכזי לכאבים שלך או שאולי הם מהווים גורם כאב משני לבעיה שמקורה אחר.
באמצעות טכניקות טיפול שונות ובהתאם לממצאים – נעבוד על מה שנדרש בין אם מדובר בצורך בשחרור מתח שקיים בשרירי רצפת האגן, בחולשת שרירים שמביאה לכאבים ועומס, בטווחי תנועה חלקיים ותנועתיות אגן מופחתת עקב פחד מתנועה באיזור כאוב, ונלמד את הגוף מחדש לעבוד רחוק מכאב בתפקוד מקסימלי.
לרוב תקבלי הדרכה לתרגול עצמי בבית על מנת לשמר את מה שהשגנו בטיפול, עד שתדירות הכאבים ועוצמתם תפחת ונביא להפוגה בכאבים ולשיפור משמעותי באיכות החיים שלך שבתקווה ישיבו לך את החיוך חזרה לחיים.
הספרות המקצועית מדווחת על גורמים רבים לצניחות אברי אגן, כאשר שכיחות הצניחות וחומרתן עולות עם הגיל ומופיעות בעיקר סביב גיל המעבר. צניחות אברי אגן נדירות אצל נשים שלא ילדו.
בנוסף, אורח חיים הכולל מאמץ פיזי רב (למשל עבודה הכוללת נשיאת משאות כבדים), עלול לגרום ללחץ תוך בטני מוגבר וביחס ישיר,
ללחץ מוגבר גם על איברי האגן.
שיעול כרוני, מחלות נשימתיות, נטייה לעצירויות, מחלות נוירולוגיות מסויימות, סכרת או ניתוחים באיזור הבטן והאגן לעיתים מתקשרים עם שכיחות גבוהה יותר של צניחות איברי אגן. ייתכן הקשר לרקע מיילדתי אשר גורם לצניחת איברים, למשל, לידה של תינוק במשקל גדול, קרעים מיילדותיים, מספר הריונות מרובים ועוד.
האבחנה הראשונית נעשית בבדיקה גינקולוגית ומומלץ לעבור אותה על ידי אורוגינקולוג/ית.
ישנן מספר אפשרויות טיפול בצניחות אברי האגן החל מטיפול שמרני שכולל פזיותרפיה ובמידת הצורך התאמת פסרי עד להתערבות כירורגית משקמת לרצפת האגן על ידי אורוגניקולוג/ית.
פסארי (תומכן נרתיק) הוא התקן נרתיקי גמיש המגיע בגדלים ובצורות שונות ומיועד לתמיכה באברי האגן הנמצאים בחלל האגן (שלפוחית השתן, הרחם והרקטום).
התאמה מדוייקת של פסארי עשויה להביא לשיפור בתחושת הכובד הנרתיקי שמאפיינת צניחות אברי אגן ולאפשר לך חזרה לתפקוד, לפעילות גופנית ולפעילויות פנאי שאת אוהבת.
הדרך הנכונה לדעת האם שימוש בפסארי ייטיב איתך הוא בדיקת התאמה ונסיון. התאמת הפסארי נעשית באבחון והערכה ידנית של מידת הצניחה ושל גודל הפסארי שיביא לתחושה התמיכה המקסימלית באיברי האגן – ללא מעורבות של כאב או אי נוחות.
בנוסף, התייחסות לאורח החיים שלך , הכרה בצרכייך השונים והדרכה אודות השינויים הנדרשים במידת הצורך בהתאם למצבך. לעיתים נדרש "ניסוי וטעיה" של מספר מידות של פסארי עד למציאת הגודל המתאים ביותר.
רצפת אגן ילדים
שאלות נפוצות
לרוב אני מקבלת לטיפול ילדים מעל גיל חמש (בהתאם לבשלות הפיזיולוגית ) , אולם יש מצבים מיוחדים שניתן להתחיל מעט לפני.
טיפול פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן הוא טיפול שמרני ואינו פולשני ברוב המוחלט של המקרים.
לאחר תשאול ההורים והילד, מתחיל הטיפול בו משולבת הערכה גופנית מלאה ובהתאם לממצאים הילדים לומדים דרך משחק ותרגול על מערכות הגוף השונות, לומדים כיצד ניתן לזהות ולהקשיב לסימנים של הגוף, מהי תחושת צורך להתרוקנות שתן או צואה ומשולבים מגוון טכניקות ללימוד התרוקנות יעילה וללא כאב. כמו כן, אני מתאימה לילד תרגילים שיעזרו לו לשלוט בשרירים לטובת חיזוק / הרפייה של שרירי רצפת האגן – כל ילד לגופו בהתאם למה שמצאנו בבדיקה.
אני שמה דגש על החזרת הבטחון הבסיסי של הילד בעצמו, בגוף שלו ובתפקוד שלו – במטרה להביא למצב של חיבור לגוף , שליטה על סוגרים והתרוקנות קלה ללא חשש וכאב.
הילדים לומדים מחדש להקשיב לצרכי הגוף, ולהפעיל את השרירים בצורה מיטבית.
דליפות שתן ביום עלולות להופיע על רקע מגוון סיבות, בינהן דפוסי התנהגות של התאפקות יתר, בעיות תחושה, עצירות כרונית, חולשת שרירי רצפת האגן ועוד מגוון סיבות עליהם נוכל להשפיע על ידי אבחון וטיפול נכון.
דליפות צואה אצל ילדים הן נושא רגיש המביא למבוכה ולקושי רב ומשפיע על הילד ועל המשפחה כולה. אנקופרזיס הוא מושג המתאר דליפות צואה (לרוב צואה נוזלית אך לא תמיד), שבהרבה מקרים מופיע במצבי עצירות כרונית על רקע הימנעות מהתרוקנות או לאחר מקרים של התרוקנות כואבת /חוויות כאב אחרות שמתקשרות לאיזור רצפת האגן. אני פוגשת ילדים שנמנעים מפעילויות יומיומיות אהובות כמו השתתפות במשחקי ספורט, מפגש עם חברים, יציאה למחנה/טיול שנתי ושינה אצל חברים מהחשש הטבעי – "שיברח להם ". כאמור, לשרירי רצפת האגן תפקיד מרכזי והם חלק מהגורמים המשפיעים על יכולת השליטה על השתן, הצואה והגזים, בילדים ובמבוגרים.
כאשר ילדים חווים קושי או כאב בהתרוקנות לצואה הם עלולים לפתח פחד ממשי, הימנעות והתחלה של גיוס אסטרטגיית התרוקנות חדשה המלווה בשינוי באופי השימוש בשרירים בזמן הישיבה בשירותים.
אם "נפשט את העניינים" – הילדים רוצים להתרוקן – אבל מפחדים, ובמקום להרפות בזמן ההתרוקנות, לעיתים הם "נסגרים" – וכך מתחיל לו מעגל שלם של פחד, עצירות, כאב, צבירת צואה ובעקבותיו -דליפות צואה. ילדים אלו לעיתים מדווחים כי אינם חשים כלל את הדליפה וחלקם אפילו לא מריחים אותה.
בטיפול פיזיותרפיה של רצפת האגן בילדים אני עוסקת בעצירת המעגל המתואר מעלה, חיבור מחדש לגוף, לימוד שליטה שרירית ויצירת הרגלים חדשים, בריאים יותר.
