פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן - נשים

"מתוך תפיסת עולמי שאיכות חיים אינה דבר שיש להתפשר עליו – בחרתי להתמקצע ולהעמיק בתחום רגיש וייחודי זה המשפיע רבות על התפקוד, איכות החיים והחופש של נשים רבות.

אני מאמינה שהבסיס לכל שיקום מוצלח הוא אבחון מעמיק וסבלני המשולב בטיפול מקצועי ומעודכן קלינית. אני רואה חשיבות עליונה לגישה אישית ואנושית – המכוונת למטרה הברורה העומדת לנגד עיני:

לעזור לך להחזיר את האיכות (והחיוך)  – לחיים"

כאבים/קושי בקיום יחסי מין

נתחיל מהסוף – יחסי מין לא אמורים לכאוב. בשום שלב, לאף אחת / אחד.

במציאות – מחקרים מראים ש1 מתוך 5 נשים סובלת מכאבים עזים וקושי משמעותי בקיום יחסי מין על רקע כאבים.
ישנם גורמים רבים לכאבים ביחסי מין, החל מכאבים שמקורם באיברי האגן או כאבים המופעים על רקע שינויים הורמונליים, ריבוי תאי עצב, דלקות חוזרות, וכאבים שמקורם בכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן.
לעיתים מדובר במצב הנקרא ווסטיבולודיניה – כאב המופיע בזמן מגע במבוא הערייה (הוסטיבול vestibule), או וולוודיניה – כאב או אי נוחות ממושכת בפות. (וולווה =פות )

הכאבים יכולים להיות על רקע מצבים חולפים או להתבטא ככאבים כרוניים ויכולים להיות מאופיינים במיקום קבוע או משתנה לסירוגין, להופיע בחדירה עצמה – בפתח הנרתיק , במרכזו או בעומק הנרתיק.

מניסיוני הקליני, לצערי אני רואה שדי באירוע בודד של כאב משמעותי באזור האגן על מנת ששרירי רצפת האגן יכנסו למצב של כיווץ יתר הגנתי, מהסיבה הטבעית והפשוטה – הגוף מפרש מגע מכאיב כסכנה, ולכן כשכואב לנו הגוף באופן טבעי ופיזיולוגי "נדרך" כאמצעי הגנה.
במצבים אלו חשוב להדגיש – זה לא פסיכולוגי, הגוף באופן טבעי מנסה להימנע מכאב וממגע באזור הכאוב (בהווה או בעבר).

זוהי תגובה פיזיקלית ללא קשר ל"גודל האירוע" – בין אם מדובר באירוע חד פעמי של כאב שמקורו באירוע חולף ו"שגרתי" כמו דלקת או פטריה ובין אם מדובר במצבים של חווית כאב משמעותית שהופיעה בעקבות טראומה לאזור הפות והנרתיק (כמו פגיעה מינית, יחסי מין שהכאיבו, בדיקה נרתיקית שלא היית מוכנה אליה, חבלה באזור האגן, ניתוחים ועוד).
כאשר המקור לכאב נובע מכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן – מומלץ להגיע לטיפול.

לצורך קבלת אבחון מדויק לגורם לכאב אני ממליצה במקביל לבצע הערכה מקיפה אצל רופא/ה מומח/ית למחלות הנרתיק והפות (מחלות וולווגינליות).

כן, האבחנות מעלה מתארות קושי וכאבים בעת ניסיון לקיים יחסי מין על רקע גורמים שונים, אם אחד הגורמים לכאבים שלך הוא כיווץ יתר ראשוני (הכיווץ הוא שגורם לכאב) או שניוני (ליקוי אחר גרם לכיווץ), פיזיותרפיה לרצפת האגן היא בדיוק הדבר המתאים עבורך.

הטיפול מתבצע בגישה סבלנית ומכבדת, תוך מתן הסבר ושיתוף מלא של המטופלת לגבי כל שלב.
הטיפול במצבי כאבים ביחסי מין מתמקד במספר מטרות ובינהן – הפחתת כאבים, הורדת רגישות באזור והחזרת השליטה המוטורית על שרירי רצפת האגן, זאת על ידי שימוש בטכניקות מגוונות שיתרמו להרפיה ולגיוס שרירי מבוקר ומודע – שיאפשר תפקוד מיטבי.
לעיתים אני נעזרת בציוד כמו מאמני נרתיק, מכשיר ביופידבק ועוד.
טיפול פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן נעשה בעדינות וברגישות תוך השתדלות גדולה להימנע מעבודה בתוך הכאב – אלא לצידו, במטרה להחזיר למטופלות שלי את השליטה והאמון בגוף שלהן ובשיתוף פעולה ומעורבות מלאה שלהן.
אני מקפידה להיות בקשר עם רופא/ת הנשים המטפל/ת לצורך שמירה על רצף טיפולי מיטבי ועדכון בהתאם לרצון המטופלת ומציעה לנשים לא להתפשר על תפקוד מיני שהוא תפקוד חשוב וחיוני ומשפיע רבות על הבטחון העצמי, דימוי הגוף, והאספקטים הזוגיים והמשפחתיים בהמשך. כי זה אפשרי לחיות ללא כאב ובהנאה. 

קושי בשליטה על שתן – דליפות שתן

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ירידה באיכות חיי נשים בישראל ובעולם כולו הוא נושא הקושי
בשליטה על הסוגרים (שליטה על שתן ושליטה על צואה וגזים).

נשים החוות דליפות שתן מדווחות על ירידה משמעותית בביטחון העצמי, על הימנעות מבילויים
חברתיים ועל הפסקת פעילויות פנאי, על רקע פחד מהגעה למצב של איבוד שתן מפתיע בפומבי.
למרות הפגיעה המשמעותית באיכות החיים, נשים רבות לא מדווחות ולא ניגשות לקבל טיפול
מתאים שעשוי לשפר משמעותית את חייהן ולהחזיר להן את השליטה והבטחון,
זאת על רקע בושה ותחושה ש"רק לי זה קורה?"
האמנם? ממש לא!

50% מהנשים בגיל המבוגר סובלות מדליפת שתן ברמה מסוימת ולמרות הנטייה לשייך את
התופעה לגיל המבוגר בלבד, דליפות שתן לצערנו, עלולות להופיע מסיבות שונות, בכל גיל, עם
השלכות משמעותיות על איכות החיים של נשים רבות.

ישנם סוגים שונים של דליפות שתן ,
אנסה להמחיש אותן על ידי מקרים נפוצים שאני פוגשת בקליניקה על בסיס יומי :

דליפת שתן במאמץ

דליפת שתן שמתרחשת בזמן פעולה שגרתית שמעלה את הלחץ
התוך בטני – הלחץ שמופעל מהבטן כלפיי מטה לכיוון אברי האגן .
למשל נשים שבזמן צחוק, שיעול, עיטוש , קפיצה, הרמה של משקל וכו חוות דליפת שתן.
בזמן הפעולות הללו, הלחץ כלפי שלפוחית וצינור השתן מתגבר ואם הוא חזק יותר מהלחץ ששרירי רצפת האגן יפעילו, על רקע חולשת שרירים או חוסר יכולת להשתמש בשרירי
רצפת האגן באופן ובתזמון הנכון – התוצאה היא דליפת שתן. 

ישנם מצבים שהרצועה
שתומכת בצינור השתן לא מתפקדת כראוי והתוצאה זהה – דליפת שתן במאמץ.

דליפת שתן על רקע דחיפות

כשאשה מרגישה צורך פתאומי עז ודחוף להתרוקן לשתן,
בבת אחת "מאפס למאה"- היא חייבת להגיע לשירותים ולפני שמגיעה – דולפת.

דליפות שתן מעורבות

מצב של שילוב בין דליפות שתן במאמץ לדליפות שתן על רקע
דחיפות ותכיפות במתן שתן.

שלפוחית רגיזה

 זה מצב המתאר התכווצות בלתי
רצונית של שריר שלפוחית השתן גם כאשר כמויות השתן הנאגרות בה, קטנות מאוד.
התוצאה היא דחיפות ותכיפות להטלת שתן ביום ובלילה ופגיעה משמעותית באיכות החיים.
נשים אלו מתארות לי שהן לעיתים "גרות בשירותים" וחוות תחושה שהצורך להשתנה והפחד מדליפה – מנהל את שגרת יומן.

בארבעת המצבים המתוארים מעלה לפיזיותרפיה של רצפת האגן יש הרבה מה להציע לטובת שיפור
השליטה השרירית, הבטחון ובפועל להחזרת האיכות לחייך.
מחקרים עדכניים מדברים על פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן כקו טיפולי שמרני ראשון לטיפול
בדליפות השתן המתוארות מעלה.

תהליך השליטה על השתן הוא תהליך מורכב ומערב איברים ומערכות שונות: מערכת השתן, מערכת העיכול, מערבת העצבים ועוד).
אנסה לפשט את התהליך בכך שאספר על שלפוחית השתן, שמורכבת משריר חלק (עליה אין לנו שליטה רצונית ) ותפקידה לאגור שתן ולהיות רפויה כל זמן שאנחנו לא בהשתנה עצמה.
משלפוחית השתן יוצא צינור השתן, גם הוא מוקף שרירים חלקים ברובו ומסתיים בפתח השתן שעובר דרך שרירי רצפת האגן.

בין יתר התפקידים החשובים של שרירי רצפת האגן, עליהם לפקח על כך שבזמן "אגירת השתן" יהיה בהם מתח תמידי מסוים והסוגר עצמו יהיה סגור = השליטה על השתן תשמר ולא נחווה דליפות.
לעומת זאת בזמן ההשתנה – שלפוחית השתן שהייתה רפויה בזמן אגירת השתן מתכווצת ועל שרירי רצפת האגן ששמרו על מתח ולחץ סגירה, להיות רפויים במידה המקסימלית, על מנת לאפשר השתנה איכותית וניחוחה.
כשמשהו במעגל הזה לא עובד כמו שצריך, אנחנו עלולות לסבול מליקויים בשליטה על השתן או לחילופין מקושי בהתרוקנות טובה ומלאה.
בכל מצב שבו מתחילה תופעה חדשה של חוסר שליטה על סוגרים / תכיפות / דחיפות במתן שתן / קושי בהתרוקנות לשתן, אני ממליצה להתייעץ עם רופא/ה מומחית מתחום האורוגניקולוגיה להערכה ולאבחון מקיף.
במידה והמקור לבעיה יהיה בשרירי רצפת האגן – תקבלי הפנייה 
לפיזיותרפיה של רצפת האגן ואשמח לעזור לך.

במחקרים שבדקו שיפור בדליפות לאחר פיזיותרפיה של רצפת האגן, הסטטיסטיקה עומדת על שיפור של 98% בדליפות שתן בשיעול בינוני ועל כ- 70% שיפור בדליפות שתן בשיעול חזק ביותר. אני חושבת שמספרים כאלו מצדיקים ניסיון שיקומי אמיתי.

קושי בשליטה על סוגר אחורי – דליפות צואה וגזים

מערכת השליטה האנורקטלית (השליטה על צואה וגזים) היא אחת המערכות המורכבות והמרתקות בגוף האדם (לפחות עבורי), וכשמשהו בתהליך משתבש נשים עלולות לסבול מסימפטומים מורכבים כמו קושי בשליטה ודליפות של צואה וגזים או לחילופין לחוות קשיים בהתרוקנות, עצירות כרונית, כאבים בפי הטבעת, טחורים ועוד.
ישנה השפעה דרמתית בירידה באיכות החיים של הסובלות מתופעות אלו – נשים מוצאות את עצמן יוצאות ממעגל העבודה, נמנעות מאירועים חברתיים, חוות דכדוך ודכאון וההשפעה על שלל מעגלי החיים והבטחון העצמי מובנת מאליה.

הסיבות לתפקוד לקוי של שרירי רצפת האגן, שעלול להוביל לתופעות המתוארות מעלה, רבות ומגוונות – החל מנשים לאחר לידות מורכבות שהסתיימו בקרע נרתיקי בדרגה גבוהה, נשים עם בעיות גסטרואנטרולוגיות, נשים שסובלות מעצירות כרונית ותופעות אנורקטליות אחרות כמו אניסמוס (כיווץ מתמיד של פי הטבעת) ועוד.
בבעיות אנורקטליות מסוגים אלו, כאשר המקור לסמפטום הוא תפקוד לקוי של שרירי רצפת האגן דוגמת: חולשת שרירים, כיווץ יתר/חולשה של שרירי רצפת האגן האחורית, בעיות תחושה באיזור האנורקטלי – לפיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן יש הרבה מה להציע. כאשר מופיע ליקוי בשליטה על צואה וגזים / קושי בהתרוקנויות / כאבים באיזור פי הטבעת ועוד, טרם הטיפול אני ממליצה לפנות לרופא/ה מומחה/ית מתחום הגסטרואנטרולוגיה / כירורגיה קולורקטלית /פרוקטולוג/ית לצורך הערכה מקיפה.
לאחר אבחון ובמידה ושרירי רצפת האגן מהווים את המקור המרכזי לבעיה / חלק מהמקור לבעיה תקבלי הפניה לטיפול פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן.
לפני הכל, חשוב לי להכיר אותך, את מי שמגיעה "עם הבעיה" את ההרגלים שלך, את הרקע ממנו את מגיעה ואת הסיבה המרכזית שבגללה הגעת. לכן, אני מבצעת תשאול מקיף. בתום התשאול מתבצעת בדיקה גופנית כללית ובדיקה ספציפית ועדינה של רצפת האגן לצורך הערכה של כוח השרירים, הטונוס (מתח השריר במנוחה ), הסיבולת השרירית, הקואורדינציה והאופן שבו את מפעילה (או שלא) את השרירים בזמן פעולות שונות.
בהתאם לממצאי הבדיקה אני בונה תוכנית טיפול ואנחנו מתחילות לעבוד.
חשוב להדגיש שמה שקורה בין הטיפולים עצמם חשוב כמו הטיפולים עצמם. הכוונה היא שכשאנחנו עובדים עם שרירים נדרשת התמדה ושיתוף פעולה, ולכן אני משתדלת מעבר לטיפול עצמו להתאים לנשים תרגילים שישולבו בחיים ושיוכלו לעמוד בהם.
מניסיוני אני רואה שלפעמים עדיף "תרגול קצר איכותי" מאשר "הרבה תרגילים שלא תעשי", לכן נדרשת הערכה והתאמת תוכנית טיפול מדויקת וריאלית עבורך.
אני משתמשת בטכניקות טיפול שונות ולעיתים במידת הצורך משלבת בטיפול שימוש בגירוי חשמלי לחיזוק שרירים או במכשיר ביופידבק שעוזר למטופלות שלי להבין איך להשתמש בשרירי רצפת האגן בצורה הנכונה והיעילה ביותר וממחיש להן במסך בדיוק – מתי הן עובדות כמו שצריך ומתי לא, וכך מתבצע תהליך של משוב חוזר ולמידה.
תדירות הטיפולים משתנה מאשה לאשה ומתחשבת באורך החיים שלה, בממצאי הבדיקה ובמטרות שהצבנו יחד.

צניחת איברי אגן

מהי צניחת איברי האגן?

רצפת האגן (החלק התחתון של האגן) מורכבת משרירים, רצועות, גידים ועצבים שמהווים בסיס תומך לאיברי הבטן והאגן.
למעשה איברי האגן מונחים ישירות על שרירים אלו ודרכם עוברים פתחי מערכת השתן, העיכול ומערכת המין הנקבית (הנרתיק).

בנסיבות מסוימות בקרב נשים, איברי האגן והבטן עלולים לשנות מעט את מיקומם, לרדת מעט מטה ובשפת העם "לצנוח" על דפנות הנרתיק – ומכאן הביטויים צניחת שלפוחית השתן / צניחת רחם, צניחת רקטום / מעי או צניחה משולבת של אברי האגן. 

כמו בתחומים רבים ברפואה מקובל לדרג את חומרת הצניחה מדרגת 1 כשאברי האגן עדיין טמונים באגן עד לדרגה 4 החמורה ביותר בה אברי האגן בצניחה מלאה מחוץ לדפנות הנרתיק.

נשים הסובלות מצניחת איברי אגן, ירגישו לרוב תחושת כבדות באיזור הבטן התחתונה או מעין בליטה בנרתיק. לעיתים נשים אלו יתארו תחושת ״גוש או גולה״ בנרתיק או שיסבירו שחשות כובד נרתיקי מסויים. 
התחושות האלו נוטות להחמיר בפעולות שכרוכות בעלייה בלחץ הבטני ודורשות מאמץ, הרמה של משקלים, הליכה או עמידה ממושכת.
בנוסף מצבים של 
צניחות אברי אגן יכולים להופיע כסמפטום יחיד או להופיע יחד עם קושי בשליטה על סוגרים וליקויים נוספים כמו תכיפות במתן שתן, קושי בהתרוקנות וכו.

אציין גם כי צניחת אברי אגן יכולה להיות אסימפטומטית (ללא סימפטומים כלל) בדרגות הקלות שלה אולם למניעת החמרה מומלץ להגיע לפזיותרפיה של רצפת האגן.

הספרות המקצועית מדווחת על גורמים רבים  לצניחות אברי אגן, כאשר שכיחות הצניחות וחומרתן עולות עם הגיל ומופיעות בעיקר סביב גיל המעבר, צניחות אברי אגן נדירות אצל נשים שלא ילדו.
בנוסף, אורח חיים הכולל מאמץ פיסי רב (למשל עבודה הכוללת נשיאת משאות כבדים), עלול לגרום ללחץ תוך בטני מוגבר וביחס ישיר,
ללחץ מוגבר גם על איברי האגן.
שיעול כרוני, מחלות נשימתיות, נטייה לעצירויות, מחלות נוירולוגיות מסויימות, סכרת או ניתוחים באיזור הבטן והאגן לעיתים מתקשרים עם שכיחות גבוהה יותר של צניחות איברי אגן.

ייתכן הקשר לרקע מיילדתי אשר גורם לצניחת איברים, למשל, לידה של תינוק במשקל גדול , קרעים מיילדותיים , מספר הריונות מרובים ועוד.

האבחנה הראשונית נעשית בבדיקה גינקולוגית ומומלץ לעבור אותה על ידי אורוגינקולוג/ית.

ישנן מספר אפשרויות טיפול בצניחות אברי האגן החל מטיפול שמרני שכולל פזיותרפיה ובמידת הצורך התאמת פסרי עד להתערבות כירורגית משקמת לרצפת האגן על ידי אורוגניקולוג/ית.

בפזיותרפיה לשיקום האגן במצבי צניחות, (לאחר תשאול מעמיק והבנת הרקע וההרגלים שלך), תעברי בדיקה מקיפה להערכת כח שרירי רצפת האגן, מתח השרירים הבסיסי, התחושה באיזור והתנהלות הצניחה במצבים משתנים כמו שיעול וכו. בהתאם לממצאי הבדיקה תיבנה תוכנית טיפול.

לרוב מטופלות עם צניחה יפיקו תועלת מלימוד עבודה נכונה של שרירי רצפת האגן, ניהול והפחתת עומסים מרצפת האגן לימוד טכניקות התרוקנות מייטיבות תוך התיחסות למאזן הנוזלים, איכות ההתרוקנויות, ניהול אורח חיים מותאם ומייטיב לחיים עם צניחה בדרגות השונות והתאמת פעילות גופנית.

בנוסף ניתן להתאים תומכן נרתיקי (פסארי). ההתאמה מתבצעת על ידי אורוגניקולוג/ית או פזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן שעברה הסמכה מתאימה.

המטרה שלי בפזיותרפיה של רצפת האגן בטיפול בנשים עם צניחות איברי אגן היא בראש ובראשונה מניעה של התדרדרות במצב הצניחה ושיפור ההיבט התפקודי שלך בחיים עצמם (עם הצניחה ובלעדיה), על מנת לאפשר לך להמשיך לעסוק בתחומי החיים שאת אוהבת לעסוק בהם – בצורה הנעימה, המותאמת והנכונה עבורך.

פסארי (תומכן נרתיק) הוא התקן נרתיקי גמיש המגיע בגדלים ובצורות שונות ומיועד לתמיכה באברי האגן הנמצאים בחלל האגן (שלפוחית השתן, הרחם והרקטום).

התאמה מדוייקת של פסארי עשויה להביא לשיפור בתחושת הכובד הנרתיקי שמאפיינת צניחות אברי אגן ולאפשר לך חזרה לתפקוד, לפעילות גופנית ולפעילויות פנאי שאת אוהבת.

מי מתאים פסארי וכיצד מתבצעת התאמתו? 

הפסארי מותאם לכל אישה באופן אישי, התאמתו קלה, אינה כרוכה בכאבים ומתבצעת על ידי אורוגניקולוגים ופזיותרפיסטיות לשיקום רצפת האגן שעברו הכשרה ייעודית בתחום. 

ההתאמה נעשית בבדיקה נרתיקית פשוטה ובהתאם לממצאי הבדיקה נבחר סוג הפסארי וגודלו. 

סוגים מסוימים של פסארי מותאמים למצבים שונים, חלקם מיועדים לשימוש רצוף לתקופה של מס' חודשים וחלקם לשימוש יום יומי. במידה ויותאם לך פסארי לשימוש ארוך טווח, תוזמני לביקורת אחת לחודשיים ברוב המקרים לצורך בדיקה, ניקיון הפסארי והכנסתו מחדש. במידה ויותאם לך פסארי  לשימוש יום יומי, תקבלי הדרכה ותתרגלי הכנסה עצמית, הוצאה, וניקיון הפסארי עד לשימוש הבא.  

איך אדע האם שימוש בפסארי מתאים לי ? איך נעשית ההתאמה? 

הדרך הנכונה לדעת האם שימוש בפסארי ייטיב איתך הוא בדיקת התאמה ונסיון. התאמת הפסארי נעשית באבחון והערכה ידנית של מידת הצניחה ושל גודל הפסארי שיביא לתחושה התמיכה המקסימלית באיברי האגן – ללא מעורבות של כאב או אי נוחות.

 בנוסף, התייחסות לאורח החיים שלך , הכרה בצרכייך השונים והדרכה אודות השינויים הנדרשים במידת הצורך בהתאם למצבך. לעיתים נדרש "ניסוי וטעיה" של מספר מידות של פסארי עד למציאת הגודל המתאים ביותר. 

 

האם יש תופעות לוואי לשימוש בפסארי ? 

חשוב לדעת ששימוש בפסארי לא מתאים במצבים של: 

  • נשים שסובלות מיובש נרתיקי ואטרופיה משמעותית (הידדקות של רקמת הנרתיק, לרוב בעקבות שינויים הורמונליים) שמאובחנים על ידי רופא/ת נשים.
  • נשים שסובלות מזיהומים חוזרים / דלקות חוזרות בנרתיק או באגן.
  • נשים שעברו בדיקת משטח רחם ותוצאותיו אינן תקינות.
  • נשים שסובלות מדמנציה.
  • נשים שעברו ניסיונות מרובים של התאמת פסארי שלא הביאו לשיפור בסימפטומים. 

 אם את בגיל המעבר ייתכן ותקבלי המלצה מרופא/ת הנשים / אורוגניקולוג שלך לשימוש במשחת אסטרוגן על מנת להימנע מיובש וגירוי רירית הנרתיק. 

שיקום רצפת האגן בהריון ולאחר לידה

את בהריון? קודם כל מזל טוב !

אני משערת שחווית בעצמך את העובדה שבתקופת ההריון אנחנו עוברות שינויים רבים – גופניים
ורגשיים כאחד. הורמונים רבים מופרשים, האגן מתרחב לצורך התאמה לתקופת ההריון וללידה,
תפקוד מערכת הלב וכלי הלב נדרש להתאמות, הניידות והתפקוד היומיומי שלנו – כמו הליכה ושינויי תנוחה יכולים "להראות מעט אחרת" ועוד.

שרירי רצפת האגן בהריון :

שרירי רצפת האגן עליהם מונחים אברי האגן יחד עם רצועות האגן תומכים ברחם ועלולים לחוות
עומס מסוים במיוחד לקראת שלבים מתקדמים של ההיריון. כתוצאה מכך את עלולה לחוש שינויים
בתפקוד השרירי באזור שיתבטא בקושי בשליטה על הסוגרים, בתחושת כובד נרתיקית, בקושי
בהתאפקות ולעיתים אף בדליפות שתן / צואה או גזים.

הרחם שמונח ישירות על שלפוחית השתן,
הכובד הכללי והעליה במשקל יכולים להסביר את התופעות האלו שמביאות לרוב להיחלשות שרירית מסוימת ולשינוי בתפקוד והשליטה השרירית.

גישתי הטיפולית בנושא ברורה – העובדה שיש הסבר פיזיולוגי לתופעה אינה מחייבת השלמה עם
המצב, להפך, כשניתן – עלינו לטפל בה, לשפר את איכות החיים ולמנוע סבל מיותר.

פיזיותרפיה לשיקום רצפת האגן בהריון – מאפשרת הפחתת סימפטומים, תרגול מותאם ואישי,
התאמת פעילות גופנית לזמן ההיריון והכנה של רצפת האגן ללידה.
כל אלו עשויים להביא לשיפור משמעותי בסימפטומים ומתקשרים עם שיקום מיטבי לאחר
הלידה.

נשים רבות סובלות מכאבי אגן בהריון, למעשה אחת מתוך חמש נשים בהריון מדווחת על חוסר נוחות או כאבים באזור האגן במהלך ההריון – תופעה שבשמה המקצועית נקראת(PRPP) Pregnancy- Related Pelvic Girdle Pain. לצערי נשים רבות משלימות עם הכאבים הללו ואינן יודעות כי קיים טיפול פיזיותרפיה מותאם ויעיל שעשוי לשפר משמעותית את איכות חייהן.

 

קיים מידע רב במדיה וברשתות החברתיות אודות מצב שנקרא Pubis Symphysiolysis – "פיוביס סימפיזיוליסיס" ומטופלות רבות מגיעות לטיפול עם אבחנה כללית זו.
הסחוס שמחבר את עצמות האגן הקדמיות נקרא סימפיזיס פיוביס. הוא אחד הגורמים שנותנים לאגן את היציבות שלו בזמן תנועה. ההורמונים שמופרשים בהריון מביאים לגמישות מסויימת באיזור שאמור לספק לנו יציבות רוב הזמן, וכשיש תנועה מוגברת בקדמת האגן נשים עלולות לסבול מכאבים ומקושי תפקודי חדש.
פיוביס סימפיזיוליסיס – הוא מונח שמתאר פריקה מלאה או שינוי משמעותי במנח עצמות האגן הקדמיות, האחת ביחס לשנייה ועלול להביא לכאבים עזים בשינויי תנוחה, ובניידות.
מצב נוסף שחשוב להכיר נקרא SDP – symphysis pubis dysfunction שנפוץ בהריון ומתאר מצב של חוסר בתפקוד תקין של מפרק האגן הקדמי וכאבים משמעותיים לרוב כתוצאה משינוי ביציבות המפרק הקדמי כפועל נלווה של השינויים בהריון ללא פריקה.

כך או אחרת, לנשים שסובלות ממצבים אלו יש פגיעה משמעותית באיכות החיים והרבה פעמים הן מתארות תחושה מדומה ש"התפרק להן האגן". בשטח יש צורך בהערכה מעמיקה על מנת לזהות את המרכיב המרכזי לכאבי האגן בהריון ויש לנו יכולות להקל ולשפר תפקוד.
חשוב לדעת שהמפרק הקדמי של האגן אינו המקור היחידי לכאבי האגן בהריון ולעיתים כאבים מופיעים בחלק האחורי של האגן, מקרינים מטה לכיוון הישבן והירך האחורית ומקורם במפרק הסאקרואיליאקי (Sacro iliac joint), בגב התחתון או בירך.
לצורך כך נדרשות הערכה מקיפה של פיזיותרפיסטית ולאחר הבנת הגורמים התורמים ומקור הכאבים, מתן מענה בטיפול איכותי שעשוי לשפר את התפקוד שלך בהריון ולאפשר לך לתפקד בצורה אופטימלית תוך הפחתת כאבים בשינויי תנוחה, שיפור כאבים בהליכה, ומתן תחושת יציבות שתורמת לביטחון העצמי, לתפקוד הכללי ולשיווי המשקל שלך בהריון.


הלידה היא אירוע משמעותי עבורנו, ברמה הפיזיולוגית והרגשית אנחנו עוברות הרבה, ללא קשר לסוג הלידה שעברת.

פיזיותרפיה לשיקום לאחר הלידה עשויה לתרום רבות בשיפור תופעות נלוות לאחר הריון ולידה כמו שיפור השליטה על סוגרים, שיקום לאחר קרעים מיילדותיים / ניתוח קיסרי, הפחתת כאבים ביחסי מין, מניעת החמרת מצבים של צניחות אברי אגן (אם קיים רקע מתאים ) חזרה מותאמת לפעילות גופנית ועוד.

לרוב הערכה הראשונית תעשה כ- 6-8 שבועות לאחר הלידה (בתום תקופת משכב הלידה) ולאחר בדיקה גניקולוגית ראשונה.
מטופלות שמגיעות להערכה ולשיקום לאחר לידה עוברות הערכה מקיפה בתשאול אודות הרקע, סיפור הלידה, תשאול אודות המערכות השונות הנמצאות באגן ותפקודן.
לאחר מכן בדיקה גופנית כללית ובדיקה ספציפית של רצפת האגן שנעשית בבדיקה נרתיקית עדינה ורגישה ומטרתה להעריך את תפקוד השרירים העמוקים והשטחיים באזור רצפת האגן.
בין היתר בגישתי, אני רואה מטרה נוספת בבדיקה לאחר לידה – עם הנסיון ראיתי שבבדיקה רגישה ומותאמת ניתן להעניק למטופלות בטחון בגוף שלהן, להפחית פחד ממגע באיזור ולאפשר להן להתחבר מחדש לאיזור שעבר הרבה בהריון ובלידה. (לעיתים רבות בהתאם לרצון המטופלת אני נעזרת במראה תוך כדי הבדיקה למתן תחושת שליטה והבנה של מה שנעשה בבדיקה).
בהתאם למה שעולה בבדיקה אני בונה תוכנית התערבות מתאימה.

תדירות המפגשים משתנה מאד מאחת לשנייה ותלויה מאד בממצאי הבדיקה. ישנן נשים שהמפגש הראשוני של הערכה וטיפול יהיה מספיק עבורן ואחרות שיזדקקו למספר מפגשים בתדירות של פעם בשבוע / שבועיים / שלושה שבועות. אני מקפידה לבצע הערכה מחודשת ו"מחשבת מסלול מחדש" אודות הגעה לסיום הטיפול כשמה שעומד לנגד עיני הוא העצמאות והבטחון של המטופלות שלי.

כאבים באגן ובעצם הזנב

כאבי אגן ובתוכם כאבים בעצם הזנב (המכונים לעיתים קוקסידיניה) עלולים להופיע עקב מספר רב של גורמים והינם סימפטום שכיח מאוד בקרב נשים המהווה כ 20% מכלל הפניות לרופאי נשים.
כאבי אגן שנמשכים מעל 6 חודשים נחשבים לכאבי אגן כרוניים ומחייבים בדיקת רופא וטיפול בהתאם,
את לא אמורה לסבול!

כאבים באיזור האגן יכולים לנבוע מסיבות רבות ומגוונות כמו בעיות גניקולוגיות שונות, כאבים שמקורם באברי האגן השונים, כאבים ממקור עצבי, כאבים שמקורם בשרירי רצפת האגן, כאבים כחלק ממחלת אנדומטריוזיס (שמאופיינת בהמצאות תאי רירית רחם מחוץ לרחם ובכאבים עזים), כמו כן כאבים ממקור של חבלה וטראומה לאיזור האגן כמו לידות מורכבות שהסתיימו בקרעים פרינאלים, תאונות דרכים, פציעות ספורט, נפילות ועוד.
כאבים ממוקדים בעצם הזנב יבואו לידי ביטוי ככאב שמופיע בעיקר בזמן ישיבה או בשכיבה ומוקל
בעמידה או בישיבה ללא נשיאת משקל ישירה על עצם הזנב . מיקום הכאב יהיה מעט מעל איזור פי
הטבעת ואני ממליצה למטופלות שלי לא לוותר על בירור אורטופדי מקיף בנושא.
כאבי אגן מהווים פגיעה משמעותית באיכות החיים של הסובלות מהם, הכאב יכול להופיע בכל שעות היום, בכל מקום באגן ולהחמיר סביב נסיבות הורמונליות כמו המחזור החודשי / ביוץ או במצבי מתח וחרדה. מכל מקום התוצאה זהה – האגן כואב ומשפיע מאד על התפקוד שלך.

עצם הזנב עטופה ומוקפת בשרירי רצפת האגן. תפקודה מושפע ומשפיע על השרירים המקיפים אותה ומכאן הצורך בהערכה מקיפה ומלאה של שרירי רצפת האגן והשרירים הנוספים המשפיעים על עצם הזנב (השרירים סביב איזור הגב התחתון, הטורקס, שרירי הירך ועוד).

בטיפול אני נעזרת בטכניקות שונות חלקם מעולם הטיפול בכאבים על רקע מוסקולוסקלטי (שריר – עצם) וחלקו מבוסס על כלים שרכשתי לאורך השנים בהכשרות ייעודיות.

בפיזיותרפיה המותאמת לשיקום רצפת האגן אנחנו עוברות על ההיסטוריה שלך ולאחר מכן אני מבצעת הערכה מקיפה שכוללת בדיקה גופנית בהסתכלות אורטופדית ובדיקה ספציפית של האגן. כחלק מהבדיקה אני בודקת של שרירי רצפת האגן, בבדיקה נרתיקית עדינה על מנת להעריך האם השרירים הם המקור המרכזי לכאבים שלך או שאולי הם מהווים גורם כאב משני לבעיה שמקורה אחר.
באמצעות טכניקות טיפול שונות ובהתאם לממצאים – נעבוד על מה שנדרש בין אם מדובר בצורך בשחרור מתח שקיים בשרירי רצפת האגן, בחולשת שרירים שמביאה לכאבים ועומס, בטווחי תנועה חלקיים ותנועתיות אגן מופחתת עקב פחד מתנועה באיזור כאוב, ונלמד את הגוף מחדש לעבוד רחוק מכאב בתפקוד מקסימלי.
לרוב תקבלי הדרכה לתרגול עצמי בבית על מנת לשמר את מה שהשגנו בטיפול, עד שתדירות הכאבים ועוצמתם תפחת ונביא להפוגה בכאבים ולשיפור משמעותי באיכות החיים שלך שבתקווה ישיבו לך את החיוך חזרה לחיים.

מטופלות משתפות

Scroll to Top